מבוא

אי נקיטת שתן, המכונה גם דליפת שתן, הינה מצב של איבוד שתן בלתי רצוני המהווה הפרעה היגיינית או חברתית לחולה. מדובר בבעיה מטרידה, בעלת השפעה שלילית משמעותית על איכות החיים.

​

אי נקיטת שתן במאמץ (stress urinary incontinence) הינה בריחת שתן לא רצונית המתרחשת בזמן שיעול, התעטשות, צחוק, מאמץ גופני, קימה לעמידה, או כל פעולה המביאה לעלייה בלחץ התוך-בטני. בגברים נובעת מחולשה של שרירי סוגר השתן, על פי רוב מתרחשת לאחר ניתוחי ערמונית, בהם לעתים נפגעים מנגנוני השליטה הטבעיים. מצב זה מכונה post-prostatectomy incontinence. שכיחות בעיה זו הינה בכ-20% מהמנותחים העוברים כריתה רדיקלית של הערמונית (מבוצעת במקרים של סרטן הערמונית), וכ-10% מתוכם בדרגת חומרה בינונית ומעלה.

​

אבחנה

האבחנה מתמקדת בזיהוי הסיבה לאי נקיטת השתן, הסוג וחומרת הבעיה, באופן שניתן יהיה להציע טיפול יעיל תוך מזעור תופעות הלוואי של הטיפול. האבחנה נסמכת על נטילת הסטוריה רפואית מפורטת, בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה ובדיקות הדמייה.

מקובל לכמת את מחומרת אי נקיטת השתן בתשאול לגבי מספר הפדים הרטובים המוחלפים ביממה. הערכה כמותית, ומדויקת יותר מספירת הפדים הרטובים ביממה, היא מבחן איסוף פדים במשך 24 שעות ושקילתם.

​

שתי בדיקות עזר חשובות המבוצעות בחולים אלו לפני התערבות ניתוחית הן:

1. ציסטוסקופיה המיועדת להערכת תפקוד שאריתי של הסוגר, לאבחנה של היצרות בשופכה, היצרות בצוואר שלפוחית השתן, וכן לסקירת שלפוחית השתן להמצאות אבנים, גידולים וכו'.

2. הבדיקה האורודינמית (UroDynamic Study), בה נאספים נתונים רלוונטיים כגון נפח שלפוחית השתן ויציבותה, יכולת ההתכווצות, נוכחות חסימה במוצא כיס השתן, וכן נבדק הלחץ בו מופיעה דליפת שתן.

​

אפשרויות הטיפול באי נקיטת שתן

בראש ובראשונה חשוב לזכור כי הטיפול בחולה הסובל מאי נקיטת שתן מותאם לפרט המטופל על פי האטיולוגיה לאי נקיטת השתן, חומרת הבעיה והשפעתה על איכות החיים, ולכן מציפיות המטופל ונכונותו לטיפול ולתופעות הלוואי האפשריות. על כן, בחירת דרך הטיפול נעשית בשילוב עם החולה.

 

טיפול התנהגותי

המלצות פשוטות ליישום יכולות להביא לשיפור והפחתה באירועי אי נקיטה באמצעות שינויים בהרגלי החיים: צריכת הנוזלים וסוגיהם, תזמון הטלת השתן, ירידה במשקל, איזון סכרת ועוד.

במקביל, לתרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן עשויה להיות תועלת במצבי דליפת שתן שונים, עם או בלי שימוש בתרופות. הצלחתן של ההתערבויות ההתנהגותיות מבוססת כמובן על התמדה ומוטיבציה מצד המטופל.

​

טיפול תרופתי

ישנן מספר תרופות מרשם שעשויות להשפיע, במנגנונים שונים, ולהביא לשיפור בחולים הסובלים מבריחת שתן. בהם תרופות הפועלות על שריר הסוגר לחיזוק פעילותם, ואחרות המשפיעות על שלפוחית השתן ה"רגיזה" ומדכאים את פעילותה. התאמת הטיפול התרופתי המתאים מבוססת כאמור על האבחנה בין הסוגים השונים של אי נקיטת שתן.

​

טיפול ניתוחי

ההתערבות הניתוחית שמורה בדרך כלל לטיפול באותם חולים בהם נכשלו האמצעים הלא-פולשניים. אולם, בחולים בהם מידת אי הנקיטה היא חמורה ומשמעותית ניתן להתקדם ישירות לפתרונות הניתוחיים. חשוב להציג בפני החולה העומד בפני ניתוח את החלופות הלא-ניתוחיות, כמו גם את סיכויי ההצלחה ותופעות הלוואי האפשריות.

​

ניתוחי המתלה מבוססים על השתלת גוף זר המאפשר שליטה על מתן השתן, תוך שימור מנגנון השתנה פיזיולוגי "טבעי". אחד המתלים המוצלחים הוא ה- AdVance® Male Sling. מתלה זה, שפותח לפני מספר שנים, הינו למעשה סרט סינתטי המקובע מתחת לשופכה. מתאים לחולים הסובלים מדרגה קלה-בינונית של אי נקיטת שתן.

​

הניתוח הותיק ביותר, המתאים גם לדרגות חומרה קשות יותר, הינו השתלת סוגר השתן המלאכותי (Artificial Urinary Sphincter). מאפשר שליטה טובה גם בדליפת שתן ניכרת, תוך שימוש בכפתור משאבה המאפשר לחולה שליטה על עיתוי ההשתנה. מחקרים מראים כי מידת שביעות הרצון של המנותחים שעברו השתלת סוגר מלאכותי הינה גבוהה ביותר.

​

סיכום

אי נקיטת שתן הינה הפרעה הגורמת לסבל ניכר ופגיעה משמעותית באיכות החיים, אך עם זאת תת-דיווח ועיכוב בטיפול מביאים לטיפול במיעוט מהחולים ולעתים באיחור רב. הטיפול היעיל מבוסס על אבחנה מדוייקת, תוך זיהוי סוג דליפת השתן. בגברים הסובלים מאי נקיטת שתן במאמץ, לרוב לאחר ניתוחי ערמונית, ישנן מספר אפשרויות לפתרונות ניתוחיים, אך הטיפול התרופתי טרם הוכח כיעיל. בעוד סוגר השתן המלאכותי הוא האפשרות המועדפת באי נקיטה חמורה, ניתוחי המתלה מהווים חלופות טובות לחולים הסובלים מאי נקיטה בדרגות חומרה קלה-בינונית. באופן זה ניתן להתאים לחולה את הפתרון הניתוחי לסבלו, ולהביא במרבית המטופלים לשיפור ניכר באיכות החיים.