בעשרים השנים האחרונות, מאז הותחל השימוש בתרופה ויאגרה בגברים הסובלים מאין אונות, ובהמשך עם הצטרפות התרופות המתחרות – לויטרה וסיאליס לשוק, עלתה המודעות בקרב הציבור לנושא רגיש זה, ולאפשרויות הטיפול השונות בבעיה. סקרים מראים כי כמחצית הגברים מעל גיל 40 סובלים מהפרעות בזקפה, בדרגת חומרה כזו או אחרת, אך עדיין רק מיעוטם מעלה את הבעיה ומבקש פתרון וטיפול.

כיום עומדים לרשות הגברים מגוון טיפולים, היכולים לאפשר לכל גבר לתפקד מינית. אלו נבדלים זה מזה ביעילותם, מידת המורכבות ועלויות הטיפול. האמצעי השכיח ביותר הוא הטיפול התרופתי בכדורים. מדובר ב'ויאגרה' שהושקה ב-1998 ע"י חברת פייזר (Pfizer), ובעקבותיה ה- 'סיאליס' (Lilly), וה- 'לויטרה' (Bayer). מנגנון הפעולה הוא בעיכוב האנזים 'פוספודיאסטראז 5' ((PDE 5, כתוצאה מכך הרפיית השריר בכלי הדם בפין, המביאה להגברת זרימת הדם לתוכו. כך הזקפה המושגת הינה חזקה יותר וממושכת יותר. אולם, ללא גירוי (ויזואלי, במגע, במשחק מקדים וכו'), אין לתרופות הללו כל השפעה.

ההבדלים בין התרופות מתמקדים בעיקר בזמן ובמשך ההשפעה של התרופה. כולן בטוחות לשימוש, ללא תופעות לוואי משמעותיות. עלולים להופיע כאב ראש קל, כאב גב, מעט סומק בפנים, ירידה קלה בלחץ הדם, ויש החשים גם צרבת. התרופות מחייבות מרשם רופא ואסורות לשימוש למי שנוטל תרופות מרחיבות כלי דם ממשפחת ה'ניטרטים' (כגון קורדיל, מונוניט, מונוקורד, המשמשות לטיפול בחולי לב).

עשרות מיליוני כדורים לטיפול בהפרעות בזקפה נמכרים מידי שנה בעולם, מה שהביא גם להתפתחות שוק ענק של כדורים מזויפים: חלקם מכילים כמות מופחתת של החומר הפעיל, במקרה הטוב, וחלקם אף מכילים חומרים רעילים, העלולים להזיק. לכן לא מומלץ לרכוש כדורים ממקורות לא מוכרים, כמו אתרי אינטרנט למיניהם או בשוק השחור.

אולם, אין מדובר בתרופות פלא המתאימות לכולם. כ- 30% מהגברים שמקבלים טיפול בכדורים לא משיגים זקפה מספיקה. הסיכוי להצלחה של טיפול תרופתי יורד כאשר למטופל ריבוי מחלות כמו סכרת, יתר לחץ דם, שומנים גבוהים בדם, או עישון. הסיכוי יורד גם לאחר טיפולים לסרטן הערמונית, כמו כריתת הערמונית או קרינה, וכן עקב פציעות קשות באיזור האגן.

עבור גברים אלה, שאינם יכולים לקחת כדורים או שטיפול בכדורים לא עזר להם, קיים טיפול יעיל ביותר - זריקות לפין. אלו תרופות הגורמות להרחבה של כלי הדם ומוזרקות ישירות לפין ע"י המטופל, דקות ספורות לפני המגע המיני. לאפשרות טיפולית זו מספר יתרונות על פני הכדורים. ההשפעה שלו כמעט מיידית (כ-10 דקות לאחר הזרקה), בניגוד לכדורים, המשפיעים תוך כשעה. בנוסף, הוא איננו תלוי במידת הגירוי המיני או בפליטה דבר המאפשר זקפה ממושכת יותר. אמנם גברים רבים נרתעים בתחילה מהזרקה לפין בגלל הפחד ממזרקים, מחטים, והחשש מכאב בפין, אך עם הדרכה נכונה מגלים כי הסיבוכים מינימלים והיעילות מצויינת - אצל 95% מהגברים תושג זקפה.

אפשרות נוספת היא השימוש במכשירי ואקום - מכשירים מכניים, היוצרים מצב של ואקום סביב הפין ועל ידי כך נשאב דם אל תוך איבר המין, עד הופעת זקפה. לאחר שנוצרת זקפה, מונעים את ניקוז הדם חזרה לגוף בעזרת גומייה, "המתלבשת" על בסיס הפין. זהו אמצעי המתאים לאנשים מבוגרים יותר, במערכת יחסים קבועה ויציבה.

בפני גברים בהם נכשלו כל הטיפולים השמרניים יותר עומדת האפשרות של השתלת תותב לפין (שתל פנילי). זהו טיפול ניתוחי, בו משתילים תותב לאיבר המין. קיימים שני סוגים של תותבים: האחד תותב קשיח (מתקפל), המשאיר את הפין כל הזמן במצב נוקשה. השני, התותב המתנפח, מאפשר שליטה על מצב הזקפה. לניתוחים אלו שיעורי שביעות רצון גבוהים בקרב הגברים, וחשוב לא פחות, בנות זוגם.

לסיכום, המרפאות המתמחות בטיפול בהפרעות בתפקוד המיני בכלל, ובאין-אונות והפרעות בזקפה בפרט, מציעות מגוון רחב של אפשרויות טיפול, המבוססות על עיקרון ההדרגתיות בטיפול (מהקל למורכב), תוך כוונה ברורה לשחזר בפני הזוג את האפשרות לקיום יחסי מין מהנים ומספקים. השאלה היא רק - עד כמה רחוק מוכן המטופל ללכת במרדף אחר הזקפה. עם הצלחות קשה להתווכח!

 

(הכותב מפעיל את המרפאה להפרעות בתפקוד המיני במרכז רפואי מאיר בכפר סבא).

מאמרים נוספים