האבחנה של מצב זה נעשית לרוב בגיל ההתבגרות, עם התפתחות איברי המין והופעת מודעות לנושא הזקפה וצורתה.

 

בניגוד לעקמת נרכשת, הנגרמת לרוב במחלת פיירוני, מדובר במצב מולד הנובע מהפרעה בהתפתחות הפין בתקופה העוברית, או בהעדר סימטריה של הגופים המחילתיים המתמלאים ומתארכים בזמן זקפה.

 

העקמת מתבטאת כאמור בעיקר במצב זקפה, ובדיקת הפין הרפוי מצביעה לעתים על ליקוי וקיצור של מבני איבר המין, אך יתכן גם שלא תראה בעיה כלשהי, ולכן יש לעיין בצילומים בזמן זקפה. כיוון העקמת במרבית המקרים הוא כלפי מטה (לכיוון שק האשכים), אך לעתים העקמת נוטה לאחר הצדדים, או מעלה לכיוון הבטן.

 

האבחנה מבוססת כאמור על תיאור עקמת על ידי המטופל, ונתמכת בבדיקה הגופנית ובעיון בצילומים של הפין במצב זקפה כפי שבוצעו על ידי המטופל, ממספר זוויות צילום.

 

באותם חולים בהם מהווה העקמת הפרעה תפקודית, כלומר מפריעה לחדירה ו/או גורמת כאבים בזמן קיום יחסי מין לאחד מבני הזוג (או לשניהם), מומלץ תיקון של העקמת.

 

האמצעי היעיל היחיד הוא תיקון ניתוחי. זה מבוסס על תפרים המונחים על הצד הנגדי לכיוון העקמת, המביאים ליישורה. תוצאות הניתוחים הם במרבית המקרים מצויינות, דהיינו שיעור הצלחה גבוה ליישור (מעל 90%) בצד סיכוי נמוך לתופעות לוואי וסיבוכים.